אני יוצא מהאמבטיה שלי, מייבש את עצמי במגבת גדולה ורכה. הוא כרוך סביב הכתפיים שלי, ידיי שלובות את הפינות העליונות בזמן שאני מתייבש; הלחיים שלי, הצוואר שלי, במורד הנפיחות של שדיי ומתחתיהם,

להתגנב אליך זה לא קל. יש לך חוש שישי. אתה ישן קל, אחד מאותם גברים ש"חוקרים את הרעש". אני אפילו לא מנסה לעצור אותך ולשכנע אותך שזה כבר כלום. אתה תמיד "שומע משהו", אבל היום אני מתגנבת אליך.

זה לקח לי, מה? שלוש דקות רק כדי לרדת למסדרון?

שמתי את הצעד שלי בזהירות בקצוות האצבעות, ממש ליד הקיר כדי שהקרשים לא יחריקו. כמו חתול בתנועה, אם לא ברפלקסים, התגנבתי במסדרון למשרד שלך והצצתי אליך. לא לצחוק זה הדבר הכי קשה. אתה כל כך קפדן, אז בכל מה שהספר הזה נמצא על השולחן שלך שאתה לא שם לב שאני מסתכלת פנימה מהדלת הפתוחה.

אני מעבירה את רגל ימין לכאן, שם את רגלי השמאלית לשם, ואני בחדר.

הלוואי שהגב שלך היה אלי. זה יהיה הרבה יותר כיף להבהיל אותך מאחור, אולי דגדוג שובב, אבל זה יצטרך להסתדר.

אדוני, אבל אל תראה בסדר!

אני אוהבת את הג'ינס הזה עליך. פשוט אין תחליף לג'ינס טוב מתוצרת אמריקאית והאוקספורד הכחול שלך מחבק את הכתפיים שלך יפה. הכתפיים שלך… אני חושבת שזו התכונה שאני הכי אוהבת בגוף שלך. רחב, חזק, שרירי, כולכם מאיימים להפליא אבל הכתפיים שלכם? אה, כן, הכתפיים שלכם.

"לנסות לעשות תינוק" היה מדהים! זה היה רציני, ושובב, ורומנטי, ו… פשוט… מממממ.

אני יודע שאתה מאוכזב שזה עדיין לא קרה. זה יהיה. הלוואי ויכולתי לספר לך את הסוד שלי. אנחנו לא שומרים סודות אבל יש לי את זה, הנורא הזה: האמת היא שרק העמדתי פנים שאני חולקת את התסכול שלך על כך שלא נכנסת להריון, כי לספר לך עלולה לגרום לך לחשוב שאני לא רוצה לשאת את התינוק שלך . לא יכולתי לשאת את זה. לא, עדיף לשמור על הסוד שלי. אני באמת רוצה תינוקות איתך, המון המון תינוקות, ואני אוהבת שזמן וכסף אינם דאגות עבורנו. רק שאני אוהבת את "אותנו" כמו שאנחנו ואני אוהבת את הגוף שלי כמו שהוא, גוף שאתה מתלהב כל הזמן ומוצא כל כך נחשק. כל זה עומד להשתנות ועדיין לא עטפתי את המוח והלב שלי סביב זה.

אני מצלבת ברפלקסיביות את פרקי ידיי ומרימה את רגליי מלפנים, בשקט ככל האפשר, רוכנת למטה כדי להפיל אותו על הרצפה. החזייה הזו לא מתאימה לחולצה שלי. זה ירוק יער שערורייתי על תחרה שחורה אבל אני יודעת שאתה אוהב את זה. לבשתי את ההזמנה המופקרת הזו כל הבוקר וזה בדיוק מה שאני רוצה וצריכה עכשיו. סיימתי לחכות שתשים לב.

עוד כמה צעדים ואני… אבל, לעזאזל! קרש רצפה אחד חורק ואתה מסתכל למעלה, לוקח אותי ברגע. שכחתי מהאחד הזה אבל הפנים שלך מוארות וגבר, כל העולם שלי מואר בך שמסתכל עלי ככה. אתה מפיל את העט שלך על השולחן שלך ופונה אליי. שלושה כפתורים נפתחים על החולצה שלך, ואני יכולה לראות את איבר המין שלך זקוף למחצה במכנסיים שלך.

אתה ידעת שאני שם, נכון; ידעת שאני זוחלת אליך ואפשר לי לעשות את זה. הו, כמה מקסים!

אני בוהה בעיניים היפות שלך. באיזה צבע הם היום? אני לא יכולה לדעת. הם משתנים עם התאורה, החך סביבך, הרגשות שלך. כרגע, כל מה שאני רואה הוא רעב סוער וזה מתדלק את שלי, כבר בדרך להיות מבול. כמעט באופן מכני, בטח לא בהתחשבות, אני פותחת את כפתורי הג'ינס שלי, דוחפת אותם מהמותניים ונותנת להם להחליק לרצפה ואתה מתבונן בי בדריכות, לוקח אותי פנימה, אספן של דברים יפים שמצא בי פנינה בעלת ערך רב. המבט שלך מהפנט, סוחף, סופג. בן רגע, אתה המחשבה והמשאלה והרצון הבלעדית שלי ואני באה אליך, כורכת אותך בכיסא שלך, מרגישה את הזין שלך נלחץ אלי דרך הרוכסן של הג'ינס שלך.