תקציר: אמה, מתמחה צעירה מוכשרת ושאפתנית, מוצאת את עצמה נמשכת ללא התנגדות לאדם, המנכ"ל החידתי והחזק של החברה בה היא עובדת. למרות הסיכונים וההשלכות האפשריות, הם יוצאים לרומנטיקה אסורה במשרד שבוחנת את הגבולות שלהם ומאתגרת את חייהם המקצועיים.
המשיכה גדלה
בימים שלאחר מכן, אמה מצאה את עצמה עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם אדם על פרויקט בעל סיכון גבוה. האינטראקציות ביניהן הפכו תכופות יותר, וכל מפגש העצים עוד יותר את המשיכה הגוברת ביניהם.
הם חלקו אינספור שעות במשרדו של אדם, דנו באסטרטגיה, סיעור מוחות ושיכלל את התוכניות שלהם. ככל שהם עבדו יותר יחד, כך גילתה אמה את עומק האינטליגנציה והתשוקה של אדם לעסק.
השיחות שלהם היו ריקוד של שנינות ואינטלקט, עם ניצוצות שהתעופפו ביניהם כשהם מאתגרים את נקודות המבט של זה. אמה התפעלה מיכולתו של אדם לנווט ללא מאמץ במושגים מורכבים, דבריו נושאים משקל ושכנוע.
מחוץ לעניינים הקשורים לעבודה, הם מצאו רגעים להתעמק בשיחות אישיות יותר. אמה שיתפה את חלומותיה ושאיפותיה, בעוד שאדם חשף הצצות מעברו והאתגרים עליהם התגבר כדי להגיע לתפקידו הנוכחי. הפגיעות שלהם יצרו קשר שחצה את גבולות התפקידים המקצועיים שלהם.
אבל בתוך האחווה האינטלקטואלית שלהם, היו רמזים למשהו נוסף מתחת לפני השטח. אמה קלטה מבטים חולפים מאדם, עיניו משתהות על שפתיה או על העיקול של קו הצוואר שלה. היא מצאה את עצמה מסמיקה מתחת למבטו, הדופק שלה מואץ בכל פעם שהיד שלהם צחצחה בטעות.
המתח ביניהם הפך למוחשי, הבנה שלא נאמרה שיש משיכה הדדית רוחשת מתחת לחזיתות המקצועיות שלהם. אמה הרגישה את עצמה נעשית נועזת יותר, מחוזקת מהמשיכה המשכרת שחלקה עם אדם.
ערב אחד, כשהם עבדו עד מאוחר כדי לעמוד במועד האחרון, המשרד התרוקן, והשאיר אותם לבד. השקט הגביר את האווירה הטעונה ביניהם, ואמה יכלה להרגיש את ליבה פועם בחזה.
אדם, שחש את עוצמת הרגע, רכן מעט יותר, קולו ירד ללחישה נמוכה ואינטימית. "אמה, אני לא יכול להכחיש את הקשר בינינו," הוא התוודה, ועיניו ננעלות על עיניה. "יש משיכה מגנטית שנלחמתי נגדה".
נשימתה של אמה נעצרה בגרונה כאשר משקל דבריו של אדם תלוי באוויר. מוחה דהר, נקרע בין הקול הרציונלי המעודד זהירות לבין הרצון המוחץ לחקור את עומק הקשר ביניהם.
לא יכלה להתאפק יותר, אמה אזרה אומץ להגיב, קולה בקושי מעל לחישה. "אדם, גם אני מרגיש את זה. המשיכה הזו בינינו… אי אפשר להכחיש אותה."
ההודאה הייתה תלויה באוויר, הפגיעות המשותפת שלהם יצרה מטען חשמלי שכאילו עוטף אותם. ללא מילה, אדם הושיט את ידו והרחיק בעדינות קווצת שיער מפניה של אמה, המגע שלו מעביר צמרמורת במורד עמוד השדרה שלה.
עיניהם נעולות, רצונותיהם חשופים. באותו רגע, שניהם ידעו שחציית הגבול לרומן אסור ישנה לנצח את הדינמיקה של חייהם המקצועיים. אבל הפיתוי של מה שיכול להיות היה חזק מכדי לעמוד בפניו.
בתערובת של ציפייה וחשש, אמה רכנה פנימה, סוגרת את המרחק ביניהם. השפתיים שלהם נפגשו בנשיקה רכה ומהוסת, ניצוץ נדלק ביניהן. באותו רגע גנוב, נראה היה שהזמן עמד מלכת, ושניהם ידעו שאין דרך חזרה.
כשהם התרחקו, עיניהם ננעלו שוב, הסכמתם הבלתי נאמרת חתומה בהבנה משותפת. הם יצאו למסע שיאתגר אותם הן מבחינה רגשית והן מבחינה מקצועית, אבל באותו רגע, כל מה שהם יכלו לחשוב עליו היה התשוקה המשכרת שעמדה לפניהם.
הם לא ידעו שהרומנטיקה האסורה שלהם במשרד תבחן את גבולותיהם, תדחוף אותם לגבולותיהם ותאלץ אותם להתמודד עם ההשלכות של מעשיהם. הדרך שבחרו הייתה רצופה סיכונים, אבל הפיתוי של אהבה ותשוקה אילץ אותם להתקדם, מוכנים להתמודד עם כל מה שצפוי להם.
