אני אוהבת את העבודה שלי, זה יכול להיות מסווג כעבודת שירות, אבל לא סוג של מענה לשיחות מלקוחות זועמים או נסיעה לבתים של אנשים. כל מה שאני עושה זה לשבת בחדר ולחכות שמישהו יבוא. ה"בעיה" בעבודה מסוג זה היא שלפעמים אנשים לא מגיעים ויש זמן פנוי. תמיד יש לי ספר בתיק, ומספיק לקרוא 2-3 בחודש. אבל לפעמים העצלנות מנצחת אותי, ובמקום לקרוא אני מסתובב באינטרנט.

לפני חודש וחצי הצעתי נישואין לבת זוגי ופייסבוק ידעה את זה כי שינינו את הסטטוס ל"מאורסים" מה שהפעיל את האלגוריתם של פייסבוק ששלח לי המון מידע על שמלות כלה, צלמים, תקליטנים, טבעות ופרסומות לחתונה אחרת ספקים. יש שיטענו שפייסבוק עושה זאת מתוך רצון טוב ורצון לעזור, אבל במציאות היא רק רוצה להביא את הלקוחות הנכונים למפרסמים ספציפיים. הפרסומות האינסופיות והפגישה עם בן זוגי ואני השאירו אותי קצת אדיש לכל הפרסומות…

אבל אלבום החתונה הספציפי הזה שצץ לי במנוי משך את תשומת ליבי, זו לא הייתה פרסומת זה הייתי אני חבר העלה אלבום בפייסבוק, היא הייתה חברה שלי בחיים האמיתיים, היא הייתה החברה הראשונה שלי ליתר דיוק. זה היה לפני 12 שנה והיינו ביחד שנה וחצי, גם אחרי הפרידה עדיין היינו בקשר, אני לא יודע אם אפשר להגדיר אותנו כידידים, אני לא מאמין שאפשר "להמשיך להיות חברים", הגדרה טובה של מה אנחנו הדרך לקבל את זה היא "שנאה, חיבה קלה, מין, מגעיל, מין, מין, מגעיל, חיבה קלה" אנחנו כמעט ולא התראינו לאחר פרידה, אבל רוב הפגישות כללו סקס. אולי בגלל שהיא הייתה הראשונה שלי ואני הראשון שלה…היא בגדה בחבר שלה איתי (לא זה שהיא התחתנה איתו) ואני בגדתי בחברה שלי (לא זו שהתכוונתי להתחתן איתה) ולמען האמת, היה מצב שבו שני בוגדים נפגשו במכונית, כל כך מזמן, לא זוכר בדיוק. תראו, השילוב של מציצנות וציניות יכול להיות…

האלבום נפתח כמו כל אלבום חתונה שראיתי לאחרונה, עם תמונות הנוף והאולם. הסידור על השולחן ושל הורי החתן והכלה, ואחר כך בני משפחה נוספים עם החופה כרקע.

אחריו הופיעה תמונה שלה ושל החתן שלה חותמים על הכתובה, והיא ישבה על קצה הספה וחותמת עם חיוך על הפנים.

בפעם האחרונה שראיתי אותה יושבת ככה על קצה הספה, היא ממש לא חייכה. זה היה אחרי אותו לילה בפארק.

בעיר שאנחנו גרים בה יש פארק מגודר שסגור בלילה. יש בו הרבה דשא ואגם קטן עם מפל. התגנבנו לפיקניק רומנטי ערב אחד וכשאני חושבת על זה עכשיו זה היה כל כך רומנטי וחמוד בצורה ילדותית. ישבנו ושתינו על הדשא בפארק, היא שכבה על הגב ואני לידה. הושטתי יד וליטפתי את בטנה, ליטפתי את כל קו התחתונים מדי פעם. כשהיא קמה קצת ונתנה לי נשיקה, ניצלתי את ההזדמנות והחלקתי את היד השנייה מאחורי הגב כדי לפתוח את החזייה שלה. ליטפתי בעדינות את גבה, נשמע הקליק המוכר, ומיד הרגשתי איך הלחץ על החזה שלה משתחרר, ותפסתי את חולצתה והורדתי אותה עם היד שליטפה את בטנה. גופה הרגיש את האוויר הקריר, וניתן היה לזהות לפי הרעידות הקלות ועור האווז על זרועותיי.

החולצה הושלכה הצידה, וכשהיא שמטה את ידה, גם החזייה נפלה. השדיים שלה יפים, בצורת טיפה ובדיוק בגודל המתאים לכף היד שלי. תפסתי את השד שלה ביד אחת ושתיתי אותו, ואז התחלתי לנשק מהשפתיים שלה דרך הצוואר והכתפיים עד לשד השני עם הפה שלי. היא הגיבה בגניחות קלות והורידה את החולצה שלי, שלצערי הפרידה את שפתיי מהפטמות שלה.כשהראש שלי יצא מהחולצה, שמתי לב שהיא קמה כשהיא הורידה אותה. בלי לחשוב, תפסתי את ישבנה בשתי ידיי ומשכתי אותה כלפי מטה כך שהשפתיים שלי היו מול בטנה. התחלתי לנשק אותה בזמן ששפשפתי את ישבנה ועכשיו הגיע הזמן לומר שהתחת שלה די גדול אבל מאוד עסיסי. כשהדבקתי את הלשון שלי לקו המכנסיים, שמתי לב שהיא הסתכלה שוב לצדדים כדי לוודא שהפארק ריק, ופתחתי את הכפתור. המכנסיים שלה נפלו מקרסוליה. נישקתי אותה בשורה למטה, בידיעה שזה יחרמן אותה, והשארתי הרבה ריר בכוונה כדי לתת לרוח לצנן אותה.